גמרא
פירוש
בְּמַיִם בְּמֵי מִקְוֶה כׇּל בְּשָׂרוֹ מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן וְכַמָּה הֵן אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
כַּמָּה הָווּ לְהוּ חֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי לִתְלָת מְאָה מְאָה לְמֵאָה וְחַמְשִׁין חַמְשִׁין בְּאַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין סַגִּיא.
הָנֵי מִילֵּי בְּרִיבּוּעָא יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה עָגוֹל הָיָה.
מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ לְאַרְבַּע מְאָה מְאָה לְמֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הָנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה הָווּ לְהוּ.
תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת וּשְׁתַּיִם עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלּוֹת.
נְהִי דְּאִיפְּכָא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דִּשְׂפָתוֹ עָגוֹל כְּתִיב אֶלָּא אֵימָא חֲדָא.
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב {מלכים א ז׳:כ״ו} אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל בַּת כַּמָּה הָוְיָא שָׁלֹשׁ סְאִין דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ה:י״ד} מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכּוֹר דְּהָוֵה לְהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי גְּרִיוֵי.
וְהָא כְּתִיב {דברי הימים ב ד׳:ה׳} מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הָהוּא לְגוּדְשָׁא.
אָמַר אַבָּיֵי שְׁמַע מִינַּהּ הַאי גּוּדְשָׁה תְּלָתָא הָוֵי וּתְנַן נָמֵי אשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּורֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וכיון דהוא משהו לא חשיב ליה. תני ר׳ חייא ים שעשה שלמה מחזיק ק״נ מקוה טהרה. דתניא ורחץ את בשרו במים מי מקוה. כל בשרו. מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש. ושיערו חכמים מ׳ סאה. (מורט לחשוב) [ומזה צא וחשוב] הים היאך עולין בו ק״נ מקוה ואמרינן מכדי הים כמה הוי רחבו עשר על עשר וקומתו (מ״ה) [ה׳] אמה י׳ אמות על עשר אמות ברוחב בגובה אמה הרי הן ק׳ אמות בתברייתא ויש בים גובה ה׳ אמות. כשתוציא לכל אמה גובה בעשר על עשר רוחב ק׳ אמה נמצא בים כולו ת״ק אמה אורך בגובה אמה אחת ושיעור המקוה אמה על אמה רחב ברום ג׳ אמות. נמצאו בש׳ אמות ק׳ מקוה נשתיירו עדיין מחשבון הים ק״ק אמה ק״נ חמשים מקוה היה דיי לים ת״נ למה ג׳ אמות יתירות. ודחינן כי זה החשבון עשר אמה על עשר אמה אי האמה בתברייתא במרובע אבל בים שהוא עגול אין חשבון זה (כולו) [כלל] ואקשינן אי הכי דמרובע יתר על העגול רביע. ואנו חשבינן ת״ק אמה בים במרובע חסר רביע נמצאת מדת העיגול שע״ה אמה. ש׳ אמה ק׳ מקוה ועוד [ע״ה] אמה כ״ה מקוה בכל שלש אמות מקוה. הנה לא תמצא בים אלא קכ״ה מקוה.
איך תני ר׳ חייא ק״נ מקוה ושנינן ג׳ מאות התחתונות מרובעות שהן ק׳ מקוה. וב׳ אמות העליונות עגולות והן במרובעות ק״ק אמה כשתוציא מהרובעים נ׳ אמה נשתיירו ק״נ אמה (הך) [היינו] נ׳ מקוה ג׳ אמות לכל מקוה ולא יתכן שתאמר העליונות מרובעות דכתיב משפתו אל שפתו עגול. וגם לא יתכן שתאמר דכי פחות מב׳ אמות הוא העיגול שנאמר אלפים בת יכיל והבת היא ג׳ סאין שנאמר מעשר הבת מן הכור. והכור י׳ איפות. והאיפה ג׳ סאין וכתיב האיפה והבת תוכן אחר יהיה שנמצא (לאלפים) [שששת אלפים] סאין מכיל הים. והמקוה מ׳ סאה נמצאו ששת אלפים סאה ק״נ מקוה בכל מקוה מ׳ סאה ואין חשבון זה עולה אלא כשיהיו ג׳ אמות התחתונות מרובעות ושתי אמות העליונות עגולות. כתוב אחד אומר אלפים בת יכיל וכתוב אחר אומר שלשת אלפים.
ספינה אלכסנדרית אף על פי שיש להם שוליים ומחזיקים מ׳ סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורין. פי׳ שאינן יכולין להטלטל מלאין ורקנין כוריים הן ס׳ סאין (כלבוד) [כי כור] ל׳ סאין נמצא היבש כשיגדש עודף על הלח שאינו יכול להגדש כ׳ סאה על מ׳ של לח והוא השליש.
פיסקא לחיים שאמרו גובהו עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא וכמה כל שהוא תני ר׳ חייא אפילו כחוט הסרבל פי׳ חוט הסרבל חוט חזק כפול שתופרין בו הסרבל כדכתיב כפיתו בסרבליהון. תנא עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי פי׳ עשה לחי לחצי המבוי לארכו ונשתייר חצי המבוי החיצון בלא לחי יש לו להשתמש מן הלחי ולפנים במבוי ולא גזרינן דלמא אתי לאשתמושי אפילו בחיצון. אמר רבא עשה לחי והגביהו מן הקרקע ג׳ טפחים או הרחיקו מן הכותל ג״ט (סימן) [כיון] דהיא מחיצה שהגדיים בוקעין בה לא עשה כלום. אמרי משמיה דשמואל אין הלכה כר׳ יוסי בהילמי. ומפורש בשבת פ׳ שמונה שרצים. אין הלכה כר׳ יוסי בלחיים דבעי רוחב כל לחי ג׳ טפחים וא״ל רב הונא בר חיננא אמרת לן בהילמי דאין הלכה כר׳ יוסי (ולא בלחיים). ואמרינן מאי שנא והא בין בהילמי בין בלחיים פליגי עליה ואמרן משום דקאי ר׳ כוותיה בענין חצר גדולה שנפרצה לקטנה ואוקמה גדולה בי״א אמה וקטנה בעשר וכר׳ דאמר בעינן ב׳ פסין וסבר לה כר׳ יוסי דאמר כל פס רחבו ג״ט ומדחזינן דר׳ קאי כוותיה ותוב [דרב רחומי דמתני׳] דרב דאמר רב יהודא משמיה דרב אין הלכה כר׳ יוסי [לא] בהילמי ולא בלחיים הדר ביה משום דר׳ יוסי נימוקו עמו. שמע מינה הלכתא כוותיה בלחיים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
פיסקא לחיים שאמרו גובהו עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא וכמה כל שהוא תני ר׳ חייא אפילו כחוט הסרבל פי׳ חוט הסרבל חוט חזק כפול שתופרין בו הסרבל כדכתיב כפיתו בסרבליהון. תנא עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי פי׳ עשה לחי לחצי המבוי לארכו ונשתייר חצי המבוי החיצון בלא לחי יש לו להשתמש מן הלחי ולפנים במבוי ולא גזרינן דלמא אתי לאשתמושי אפילו בחיצון. אמר רבא עשה לחי והגביהו מן הקרקע ג׳ טפחים או הרחיקו מן הכותל ג״ט (סימן) [כיון] דהיא מחיצה שהגדיים בוקעין בה לא עשה כלום. אמרי משמיה דשמואל אין הלכה כר׳ יוסי בהילמי. ומפורש בשבת פ׳ שמונה שרצים. אין הלכה כר׳ יוסי בלחיים דבעי רוחב כל לחי ג׳ טפחים וא״ל רב הונא בר חיננא אמרת לן בהילמי דאין הלכה כר׳ יוסי (ולא בלחיים). ואמרינן מאי שנא והא בין בהילמי בין בלחיים פליגי עליה ואמרן משום דקאי ר׳ כוותיה בענין חצר גדולה שנפרצה לקטנה ואוקמה גדולה בי״א אמה וקטנה בעשר וכר׳ דאמר בעינן ב׳ פסין וסבר לה כר׳ יוסי דאמר כל פס רחבו ג״ט ומדחזינן דר׳ קאי כוותיה ותוב [דרב רחומי דמתני׳] דרב דאמר רב יהודא משמיה דרב אין הלכה כר׳ יוסי [לא] בהילמי ולא בלחיים הדר ביה משום דר׳ יוסי נימוקו עמו. שמע מינה הלכתא כוותיה בלחיים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush